“האור הוא צילו של אלוהים” אמר אפלטון.

אורות חג האורים מאפשרים לנו להאיר את האורות בקהילתנו.

שבתי זה מקרוב מביקור בארה”ב (וושינגטון די.סי, מרילנד וווירג’יניה). שוחחתי שם עם ילדים ובני נוער הלומדים בבתי ספר יהודיים יומיים ואחרים הלומדים בבתי ספר יהודיים של יום א’, שוחחתי עם קבוצות של אחוות נשים (sisterhood) ועם קבוצות של אחוות גברים (brotherhood) לימדתי קבוצות לימוד,דיברתי בפני פעילי “ארצה” (הזרוע הציונית של התנועה הרפורמית), דרשתי בלילות שבת ובשחרית שבת והבדלתי יחד עם אחינו ואחיותינו שמעבר לים בין אור לחושך. הרבה אור יש בפעילות הרפורמית בקהילות בהן ביקרתי. חלק ממנו מופנה פנימה כדי לשמר את ההמשכיות היהודית של דורות העתיד של יהדות ארה”ב, חלק אחר מופנה לקהילות יהודיות בתפוצה: חבר העמים ודרום אמריקה וחלק נוסף מופנה ארצה. שיטוטי בארה”ב לימדוני שהקשר בין יהדות התפוצות הרפורמית והארץ אינו עוד קשר של מחויבות ברורה מאליה. ביקורת קשה, בעיקר מפי הדור הצעיר, מוטחת במדיניות הכיבוש הישראלית. יש חוסר סובלנות כלפי תהליך השלום הבלתי מתקדם ואפילו תחושת עייפות מהצורך לגונן תמידית על הבית היהודי.רבים מדי מהיהודים הרפורמים לא ביקרו בארץ מעולם. מאילו שכן ביקרו בה מעידים  76% כי הביקור היה נקודת שינוי לטובה ביחסם לישראל.
יחסי יהודי התפוצות ויהודי ישראל עברו מהפכים רבים מאז קום המדינה. שנים רבות הם תמכו בנו ועזרו לנו כלכלית ורוחנית. היום התחלפו היוצרות ואנו נקראים לסייע להם. במה?
1. חובתנו להאיר בפניהם את הקורה בארץ.
2. נוכל להדביקם באהבת הארץ. זו גם מולדתם וערש תרבותם. 3. נוכל לתת להם סיבה לגאווה בהישגי התנועה ליהדות מתקדמת בארץ.
4.נוכל לפתוח בפניהם את בתינו ולבותינו כפי שחברי קמץ עושים בארוח קבוצות מחו”ל. 5. עלינו לשמור על קשר רציף עם יהדות הגולה. בכל מקום בו ביקרתי ביקשו למסור ד”שים למשפחות הקהילה שהתארחו אצלן ותמיד חזרה ההצהרה הנלהבת שהאירוח בבתים היה שיא הביקור בארץ. יש לנו זכות גדולה וחובה גדולה לבנות גשר של אהבה מן הגולה לכאן, לא רק מתוך מחשבה על טובתם של יהודי התפוצה, אלא גם מתוך מחשבה על עתידנו שלנו ועל אפיה היהודי של מדינת ישראל.
“האור הוא צילו של אלוהים” אמר אפלטון. יש בארץ צללים לא מעטים ובכל זאת אין אורה של ישראל כאורו של שום מקום אחר בעולם. את האור הזה יש להפיץ מציון.

“האור הוא צילו של אלוהים” אמר אפלטון.

אורות חג האורים מאפשרים לנו להאיר את האורות בקהילתנו.

שבתי זה מקרוב מביקור בארה”ב (וושינגטון די.סי, מרילנד וווירג’יניה). שוחחתי שם עם ילדים ובני נוער הלומדים בבתי ספר יהודיים יומיים ואחרים הלומדים בבתי ספר יהודיים של יום א’, שוחחתי עם קבוצות של אחוות נשים (sisterhood) ועם קבוצות של אחוות גברים (brotherhood) לימדתי קבוצות לימוד,דיברתי בפני פעילי “ארצה” (הזרוע הציונית של התנועה הרפורמית), דרשתי בלילות שבת ובשחרית שבת והבדלתי יחד עם אחינו ואחיותינו שמעבר לים בין אור לחושך. הרבה אור יש בפעילות הרפורמית בקהילות בהן ביקרתי. חלק ממנו מופנה פנימה כדי לשמר את ההמשכיות היהודית של דורות העתיד של יהדות ארה”ב, חלק אחר מופנה לקהילות יהודיות בתפוצה: חבר העמים ודרום אמריקה וחלק נוסף מופנה ארצה. שיטוטי בארה”ב לימדוני שהקשר בין יהדות התפוצות הרפורמית והארץ אינו עוד קשר של מחויבות ברורה מאליה. ביקורת קשה, בעיקר מפי הדור הצעיר, מוטחת במדיניות הכיבוש הישראלית. יש חוסר סובלנות כלפי תהליך השלום הבלתי מתקדם ואפילו תחושת עייפות מהצורך לגונן תמידית על הבית היהודי.רבים מדי מהיהודים הרפורמים לא ביקרו בארץ מעולם. מאילו שכן ביקרו בה מעידים  76% כי הביקור היה נקודת שינוי לטובה ביחסם לישראל.
 יחסי יהודי התפוצות ויהודי ישראל עברו מהפכים רבים מאז קום המדינה. שנים רבות הם תמכו בנו ועזרו לנו כלכלית ורוחנית. היום התחלפו היוצרות ואנו נקראים לסייע להם. במה?
1. חובתנו להאיר בפניהם את הקורה בארץ.
2. נוכל להדביקם באהבת הארץ. זו גם מולדתם וערש תרבותם. 3. נוכל לתת להם סיבה לגאווה בהישגי התנועה ליהדות מתקדמת בארץ.
4.נוכל לפתוח בפניהם את בתינו ולבותינו כפי שחברי קמץ עושים בארוח קבוצות מחו”ל. 5. עלינו לשמור על קשר רציף עם יהדות הגולה. בכל מקום בו ביקרתי ביקשו למסור ד”שים למשפחות הקהילה שהתארחו אצלן ותמיד חזרה ההצהרה הנלהבת שהאירוח בבתים היה שיא הביקור בארץ. יש לנו זכות גדולה וחובה גדולה לבנות גשר של אהבה מן הגולה לכאן, לא רק מתוך מחשבה על טובתם של יהודי התפוצה, אלא גם מתוך מחשבה על עתידנו שלנו ועל אפיה היהודי של מדינת ישראל.
“האור הוא צילו של אלוהים” אמר אפלטון. יש בארץ צללים לא מעטים ובכל זאת אין אורה של ישראל כאורו של שום מקום אחר בעולם. את האור הזה יש להפיץ מציון.

“האור הוא צילו של אלוהים” אמר אפלטון.

אורות חג האורים מאפשרים לנו להאיר את האורות בקהילתנו.

שבתי זה מקרוב מביקור בארה”ב (וושינגטון די.סי, מרילנד וווירג’יניה). שוחחתי שם עם ילדים ובני נוער הלומדים בבתי ספר יהודיים יומיים ואחרים הלומדים בבתי ספר יהודיים של יום א’, שוחחתי עם קבוצות של אחוות נשים (sisterhood) ועם קבוצות של אחוות גברים (brotherhood) לימדתי קבוצות לימוד,דיברתי בפני פעילי “ארצה” (הזרוע הציונית של התנועה הרפורמית), דרשתי בלילות שבת ובשחרית שבת והבדלתי יחד עם אחינו ואחיותינו שמעבר לים בין אור לחושך. הרבה אור יש בפעילות הרפורמית בקהילות בהן ביקרתי. חלק ממנו מופנה פנימה כדי לשמר את ההמשכיות היהודית של דורות העתיד של יהדות ארה”ב, חלק אחר מופנה

טקסט לפני סאונד

Adobe Flash Player not installed or older than 9.0.115!

טקסט אחרי סאונד

חלחליחל

אחת שתיים שלוש