דבר תורה לפרשת בהעלותך תשע"ט

פורסם על ידי: michal

תוייג ב לא תוייג 

michal

 

את היום (יום רביעי) פתחנו מיכל סייבל רכזת הקהילה ואנוכי בדיון מה לעשות כתגובה לדברי הבלע שנכתבו על פרסום סדנת בר/בת המצווה בדף הפייסבוק שלנו, ראו התמונה בעדכן השבועי (תגובות נבחרות כללו למשל: "מגעיל אנשים הזויים", "בוזזזזז", "הרבנית הטיפשה הזאת מטעה את בני הדור ומוליכה אותם שולל, זו לא דת ישראל, מסכנים הילדים") אפילו התייעצנו עם עמיתנו הרכזים והרבנים ברחבי הארץ.

האינסטינקט הבסיסי שלנו כבני אדם, כאשר אנחנו מותקפים, הוא לבחור בין שלש תגובות אפשריות: לתקוף חזרה (FIGHT), לברוח (FLIGHT) או פשוט לקפוא במקום, באלם ובהלם מוחלט (FREEZE).

אני חושבת שבקוראי את המילים נוטפות הארס הללו, עברתי בשניות מעטות בין המצבים השונים. וגם ביישוב הדעת – השאלה נותרה האם לתקוף חזרה ולנצל בכך הזדמנות לתת במה להשמעת דעתנו או למחוק ולא  "להזין את הטרולים", בעגה של כותבי האינטרנט נותרה בעינה.

עלי לכתוב ולהבהיר כי הדברים הללו לא פוגעים בי אישית. אני יודעת כי טקסי בר המצוות, בתוך כלל הפעילויות שאנחנו עורכים – משרתים את הציבור הישראלי. אין לי שום ספק בכך.

יותר מכל דבר אחר, כשאני קוראת תגובות שכאלו – ליבי כואב. על השנאה המיותרת. על הדרך הנפסדת שכל-כך רחוקה מהצורה בה המסורת היהודית לדורותיה מחנכת. הציווי המפורש בדבר הימנעות מהונאת דברים, לשון הרע ובעיקר מהלבנת פנים – הם אחד האיסורים הברורים הקיימים בספרות חז"ל:

המלבין פני חברו אין לו חלק לעולם הבא (מסכת אבות י"א) . או: "כל המלבין פני חברו כאילו שופך דמים"(בבא מציעא נח ע"ב) ואפילו: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים"( ברכות מג ע"ב).

נניח ודרכנו, כפי שאותם מגיבים גורסים, טעות חמורה היא, עדיין התגובה צריכה להיעשות ללא הלבנת פנים ברבים, ואין ספק כי כתיבה בפומבי בדף הפייסבוק – הלבנת פנים היא. ספר חסידים (כנראה בן המאה ה12 או ה13) קובע בפירוש כי גם אם מדובר בטעות, אין הדבר מצדיק הלבנת פנים: "שני יהודים שמעו מלמד אחד שלמד לתלמידו תיבה בטעות, אמר האחד לחבירו אמור לו אתה אמרת ליה בטעות, אמר לו אם אתה יכול שלא תלבין פניו אמור לו, ואם לאו אל תשפוך דמו (ספר חסידים ש"י).

אנחנו בימים שאחרי חג מתן תורה ולפני התחלת "בין הזמנים" וקריאת נבואות התוכחה שקודמות לט' באב. אין צורך להכביר פה על הקשר בין שנאת חינם וחורבן הבית.

דווקא המילים הלקוחות מפרשת השבוע שלנו, פרשת בהעלותך הן הנותנות לי כח והשראה להתמודד (פרשת בהעלותך, במדבר י' ל"ה):"ויהי בנסוע הארון ויאמר משה: קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך". 

בכל פעם שאנו מוציאים את ספר התורה מארון הקודש, חז"ל בחרו להוסיף מיד אח"כ את נבואתו של ישיעהו: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים...." (ישעיהו ב' ג').

הדרך להניס את השונאים והאויבים שלנו היא להוציא את דבר ה' מירושלים. כלומר, להמשיך בדרכנו שלנו -  בבטחה, במתינות, במאור פנים ובדרך ארץ.

"ברוך שנתן תורה לעמו ישראל"!

שתהיה לכולנו (גם לאחינו ולאחיותינו שאינם רפורמים...) שבת שלום!


הרב אלונה ניר קרן