דבר תורה ליום ירושלים תשע"ט

פורסם על ידי: michal

תוייג ב לא תוייג 

michal

ביום ראשון הקרוב, כ"ח באייר, נציין את יום ירושלים.

זהו תירוץ מצוין להביט על אחת מנקודות הציון המקראיות המתארות כיצד נהפכה ירושלים מעיר יבוסית לעיר הקודש.

אנחנו בימי מלכות דוד, עת מגפה פוקדת את העם. גד הנביא מייעץ לו כך:

"וַיָּבֹא־גָד אֶל־דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ עֲלֵה הָקֵם לַה' מִזְבֵּחַ בְּגֹרֶן אֲרַוְנָה הַיְבֻסִי: וַיַּעַל דָּוִד כִּדְבַר־גָּד כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה': וַיַּשְׁקֵף אֲרַוְנָה וַיַּרְא אֶת־הַמֶּלֶךְ וְאֶת־עֲבָדָיו עֹבְרִים עָלָיו וַיֵּצֵא אֲרַוְנָה וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ אַפָּיו אָרְצָה: וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה מַדּוּעַ בָּא אֲדֹנִי־הַמֶּלֶךְ אֶל־עַבְדּוֹ וַיֹּאמֶר דָּוִד לִקְנוֹת מֵעִמְּךָ אֶת־הַגֹּרֶן לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ לַה' וְתֵעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל הָעָם: וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל־דָּוִד יִקַּח וְיַעַל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב בְּעֵינָיו רְאֵה הַבָּקָר לָעֹלָה וְהַמֹּרִגִּים וּכְלֵי הַבָּקָר לָעֵצִים: הַכֹּל נָתַן אֲרַוְנָה הַמֶּלֶךְ לַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל־הַמֶּלֶךְ ה' אֱלֹהֶיךָ יִרְצֶךָ: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־אֲרַוְנָה לֹא! כִּי־קָנוֹ אֶקְנֶה מֵאוֹתְךָ בִּמְחִיר וְלֹא אַעֲלֶה לַה' אֱלֹהַי עֹלוֹת חִנָּם וַיִּקֶן דָּוִד אֶת־הַגֹּרֶן וְאֶת־הַבָּקָר בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים: וַיִּבֶן שָׁם דָּוִד מִזְבֵּחַ לַה' וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים וַיֵּעָתֵר ה' לָאָרֶץ וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל יִשְׂרָאֵל".

שמואל ב פרק כד פסוקים יח-כה והמקבילה בדברי הימים א' כ"א

 

ארוונה (או ארנן במקבילה) לפי הטקסט פה הוא מלך, לא סתם בעל גורן. והוא מוכן לתת לדוד הכל, כולל את הבקר וכלי הדישון (המורגים) בחינם. דוד מתעקש לשלם כסף מלא. המגפה נעצרת וגורן ארנן היבוסי הופך לשטח המזבח, זה שיהפוך בימי שלמה בן דוד לבית המקדש.

בעקבות אמירתו של ארנן "ה' אלהיך ירצך", יאמר רבי אלעזר "אמר רבי חנינא: לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך, שהרי שני גדולי הדור ברכום שני הדיוטות ונתקיימה בהן, ואלו הן: דוד ודניאל, דוד - דברכיה ארונה [...] ודניאל דברכיה דריווש" (מסכת מגילה דף טו עמוד א).

 

מאות שנים אחרי דוד, בתלמוד הירושלמי (סנהדרין פרק א הלכה ב) מסופר לנו כי בתקופתו של המלך חזקיהו, בעת החזרת הפולחן לירושלים וההכנות לחידוש חגיגת הפסח, מוצאים המשפצים את הגולגולת של ארנן תחת המזבח. מציאת הקבר לא מבטלת את החגיגות ולא מטמאה את מקום המקדש.

יתכן שברכתו של הדיוט נוכרי כארנן היתה כה רבת השפעה וקדושתה יכלה לבטל אפילו טומאת מתים...

ביום ירושלים הקרוב נזכור את ארנן היבוסי, את העובדה כי גם בית המקדש נקנה בכסף מלא ולא נכבש או שוחרר. נזכור כי תקוותנו שירושלים תממש את שמה ותהא עיר של שלום. לכל תושביה.

רשות הרבים הירושלמית קיבצה עבורנו מגוון אירועים תחת הכותרת "50 סיבות לתקווה", יום ירושלים כחגיגה של רבגוניות סובלנות. כל המידע כאן:  http://bit.ly/2VSHeeZ

 

שבת שלום ויום ירושלים שמח!


הרב אלונה ניר קרן