דבר תורה לפרשת בחוקתי תשע"ט

פורסם על ידי: michal

תוייג ב לא תוייג 

michal

השבוע אנחנו מסיימים את ספר ויקרא .

בפתיחת הפרשה אנחנו מוצאים נאום "אם-אז":

אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.   וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.

ומצד שני -

"וְאִם-לֹא תִשְׁמְעוּ, לִי; וְלֹא תַעֲשׂוּ, אֵת כָּל-הַמִּצְוֺת הָאֵלֶּה..."

כאן מופיעה שורה ארוכה של איומים, שבתוכם – "וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה, וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה."

 

השבוע התבשרנו שוב על ארבעה הרוגים בתאונת עבודה. השנה נהרגו 29 עובדים, זהו עובד הרוג בממוצע לשבוע. רבים אחרים נפצעו (מתוך נתוני אתר "קו לעובד" https://www.kavlaoved.org.il/20-שבועות-לשנת-2019-29-עובדים-איבדו-את-חייהם-בת).

בפרקי דרבי אליעזר (פרק כ"ד), אנחנו מוצאים את המדרש הבא על הסיבה לעונש שקיבלו תושבי העיר בבל:

"שֶׁבַע מַעֲלוֹת הָיוּ לוֹ לַמִּגְדָל מִמִּזְרָחוֹ וְשֶׁבַע מִמַּעֲרָבוֹ. מַעֲלִים אֶת הַלְּבֵנִים מִכָּאן וְיוֹרְדִים מִכָּאן. אִם נָפַל אָדָם וָמֵת לֹא הָיוּ שָׂמִים אֶת לִבָּם אֵלָיו, וְאִם נָפְלָה לְבֵנָה אַחַת הָיוּ יוֹשְׁבִים וּבוֹכִים וְאוֹמְרִים: אוֹי לָנוּ, אֵימָתַי תַּעֲלֶה אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ. וְעָבַר אַבְרָם בֶּן תֶּרַח, וְרָאָה אוֹתָם בּוֹנִים אֶת הָעִיר, וְקִלְּלָם בְּשֵׁם אֱלֹהָיו וְאָמַר:"בַּלַּע ה' פַּלַּג לְשׁוֹנָם" (תהילים נה, י).

החורבן והשממה מתחילים כאשר לא שמים לב אם אדם נופל ומת. כאשר רווחי קבלנים קודמים לחיי אדם. היו צריכים למות ארבעה ישראלים-יהודים כדי שסוף סוף נשים לב.

סדר העדיפות הציבורי חייב להשתנות. התאונות באתרי הבנייה הן רק סימפטום לסדר העדיפות הלאומי הקלוקל.   לעובדה שאיננו הולכים אחר חוקי ה' ואיננו מקיימים מצוות שמירת חיי אדם.

לזכר בן דקלו, יונתן סבג, גיל חזאזי והרוג נוסף ששמו טרם פורסם. לזכרם של 25 עובדים נוספים שאיבדו חייהם השנה. יהי זכרם ברוך. חזק חזק ונתחזק בשמירת חיי אדם.


הרב אלונה ניר קרן