דבר תורה שבת הגדול תשע"ט

פורסם על ידי: michal

תוייג ב לא תוייג 

michal

ההפטרה של השבת שלפני ליל הסדר, מסתיימת במשפט הבא, שבעקבותיו, כך אומר אחד הפירושים נקראית שבת הגדול כך (ולא הגדולה):

הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָאוְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם--פֶּן-אָבוֹא, וְהִכֵּיתִי אֶת-הָאָרֶץ חֵרֶם.  (מלאכי ג' כ"ג).

כך מסתיימים כל ספרי הנביאים, במשפט הזה מסתיימת הנבואה בישראל.

בבית הכנסת, בכדי לא לסיים במילה 'חרם', חוזרים ומקריאים שוב את הפסוק הקודם.

הבה נשים לב כי אמנם הנביא מלאכי מבטיח גאולה, אך היא מגיעה יחד עם איום גדול ונורא.  או שתעשו תשובה, כפי שאליהו יאפשר לכם או שתבוא מכה גדולה על הארץ.

מדוע זוהי ההפטרה אותה בוחרים חז"ל להצמיד לשבת שלפני פסח? הרי כביכול מדובר פה בעשיית תשובה והתוכן מתאים יותר אולי לימים הנוראיים ולא לעת בה אנו מצווים להרבות ולספר, לדור הבא, ביציאת מצריים.

ואולי המפתח להבנת ההקשר הוא הוא המסירה לדור הבא.

הביטוי 'הנה אנכי שולח' מופיע רק פעמיים בתנ"ך – פעם אחת פה במלאכי והפעם הראשונה היא בשמות, כחלק מפרשת משפטים, זו הבאה מיד אחרי מתן תורה ועשרת הדברות.

"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי" (שמות כג כ).

מפרש המדרש - "הנה אנכי שולח מלאך" – אמר לו הקב"ה למשה: מי ששמר את האבות הוא ישמור את הבנים. (שמות רבה לב ט ).

המדרש בשמות רבה מכיר הן את הפסוק ממלאכי וכמובן זוכר גם את ברכת יעקב לבניו של יוסף: "הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו, אַבְרָהָם וְיִצְחָק--הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי, מֵעוֹדִי עַד-הַיּוֹם הַזֶּה.  הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע, יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי (בראשית מ"ח ט"ז).

המלאך השומר הזה, שמלווה אותנו מאז ימי אברהם, יצחק יעקב וצאצאיו - הרמב"ן טוען כי איננו מלאך כי אם 'קול אלוהים חיים' הקיים בכל דור ודור ועלינו רק להקשיב לו. (פירוש רמב"ן לספר שמות כ"ג פסוק כ').

האם אנו עוצרים כדי להקשיב?

אנו שבים ומצטטים את המשנה מפסחים כי "בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שנאמר (שמות י"ג):' והגדת לבנך ביום ההוא לאמר, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים".(משנה, מסכת פסחים, פרק י', ה')

בשבת האחרונה היה מזג אוויר אביבי במיוחד, ולאחר שסיימתי להנחות בר מצווה, לקחנו את דור ההמשך ויצאנו לטייל קמעא בעמק הצבאים. עצרנו באחת מנקודות התצפית. השמש עמדה לשקוע ואנחנו צפינו בעדר הצבאים לוחך בשלווה עשב רענן. מעליו התנשאה גבוהה מפלצת ההולילנד. משמאל שכונת הקטמונים וצומת פת הרועשת. מאחורינו גבעת מרדכי. עמדנו שלש משפחות ישראליות זו ליד זו – מימיננו שני הורים דתיים לאומיים – האב בחולצה לבנה וכיפה סרוגה והאם בכיסוי ראש גבוה ובנם הקטן, ומשמאלנו אב חרדי צעיר במעיל ארוך ובנותיו בלבוש שבת של קטיפה מהודרת. ואנחנו – זוג הלסביות בג'ינס עם ילדה קופצנית ותינוק במנשא. וכולנו יחדיו עמדנו והתפעלנו מהשלדג המבהיק בכחל מתכתי שעף מקנה לקנה, מהצפרדעים שניפחו את לחייהן וקרקרו בקול רם ומאמא צביה ועופר שאך זה נולד וקיפץ אחריה. והכל עטוף באור רך של בין ערביים ובריח אביב משכר.

 

בבוקר של אחרי יום הבחירות עלתה וחזרה במוחי התמונה הזו ומה יכול להיות יותר סמלי, יותר מעודד, מאותם רגעים אלו של בין הערביים של הפרידה מהשבת בעמק הצבאים. מקום שעמד להפוך לעוד נכס נדלני ורק בזכות התאגדות של תושבים מקומיים, שהתעקשו לעמוד מול השררה והעוול והתעקשו לדאוג שהשטח הזה לא יהווה המשך לעושק שקרה בהולילנד. השטח הזה שפורח עכשיו ומארח בקרבו בני אנוש ללא קשר למוצאם כמו גם בעלי חיים וצמחים רבים. השטח הזה הוא הוכחה חיה כי ישראל יכולה וצריכה להיות אחרת. כולנו יכולים לחיות בה זה לצד זה ולא זה על חשבון זה. כולנו. זה רק עניין של רצון, של שיתוף פעולה. של חזון.

האם זהו קול אלוהים חיים שעלה שם ברגע הזה?

 

הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָאוְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם".

פסוק זה מצוטט במסכת עדויות כדי להוכיח כי אליהו בבואו טרם היום הגדול, לא יסתמך על אילן היוחסין של אדם כדי להחליט אם אדם כשר או לא. אלא (מוסיף הרמב"ם): "....וחכמים אומרין אין עוול ביוחסין.      'כל הנקרא בשמי וכו', הכל מתיחסין אל האמת, והתורה היא אב לכל, אבל העוול הוא השנאה שיש בין בני אדם, לפי שהיא שנאת חינם והוא עושה לו עוול בשנאתו אותו, והוא אמרם לעשות שלום בעולם". (פירוש המשנה לרמב"ם מסכת עדויות פרק ח).

נביא את הפסוק המלא שהרמב"ם מצטט מישעיהו:" "אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ: כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו" ישעיהו מ"ג

כולנו נוצרנו ונבראנו, בנים ובנות, אבות ואמהות – לכבודו.

 בכל דור ודור עלינו – הן כבנים וכבנות והן כאבות ואמהות  - לזכור את הנס שנעשה לנו, לזכור כי הגאולה היא בידנו, לזכור לפתוח את דלתות לבנו לאליהו הנביא ולקול אלוהים חיים שהוא מביא עימו ולזכור שתפקידו ובעיקר תפקידנו: לסלק מעשי עוול , "לא לְרַחֵק ולא לקרֵב, אלא לעשות שלום בעולם" (מסכת עדויות, משנה ח' ז').

 

שיהיה לכולנו חג שמח!

‏הרב אלונה ניר קרן