דבר תורה לפרשת ויחי

פורסם על ידי: michal

תוייג ב לא תוייג 

michal

"וַיְחִ֤י יַֽעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵי-יַֽעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה.  וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵי-יִשְׂרָאֵל֘ לָמוּת֒"

אין זו פעם ראשונה שהפרשה כותרתה חיים אך למעשה עוסקת במותו של הדמות המדוברת. פרשת חיי שרה נפתחת בפסוקים: וַיִּֽהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה: וַתָּ֣מָת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן".

מכאן אנו למדים כי המוות והחיים חד הם, קשורים זה בזה, אין אחד ללא השני. המדרש מפנה את תשומת ליבנו כי שלשת האבות ביקשו למות.

"ויקרבו ימי ישראל למות" – זהו שאמר הכתוב: "כִּי גֵרִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ וְתוֹשָׁבִים כְּכָל אֲבֹתֵינוּ כַּצֵּל יָמֵינוּ עַל הָאָרֶץ וְאֵין מִקְוֶה" (דברי הימים א כט טו) [...]

"כַּצֵּל יָמֵינוּ עַל הָאָרֶץ וְאֵין מִקְוֶה" – אין מי שיקווה שלא ימות. הכל יודעים ואומרים בפיהם שהן מתים. אברהם אמר: "ואנכי הולך ערירי" (בראשית טו ב). יצחק אמר: "בעבור תברכך נפשי בטרם אמות" (בראשית כז ד). אף יעקב אמר: "ושכבתי עם אבותי" (בראשית מז ל) –  אימתי? בשעה שנטה למות, שנאמר: "ויקרבו ימי ישראל למות". (בראשית רבה פרשה צו סימן ב)

אנחנו יודעים כי שלשת האבות זכו למות בשיבה טובה. מגדיל ומספר המדרש בפרקי דרבי אליעזר (פרק נ"א): "מיום שנבראו שמים וארץ לא היה אדם שנזרקה בו שיבה עד שבא אברהם אבינו ותמהו כל העולם שלא כמותו מיום שנברא העולם". כלומר אברהם אבינו הוא הוא שהציג לעולם את הרעיון של למות כשיבה זרקה בשיער. בברכת החודש, הברכה אותה אנו אומרים בשבת שלפני ראש חודש, אנו אומרים: "ותתן לנו חיים ארוכים, חיים של ברכה, חיים של פרנסה וגו'".

האם חיים ארוכים ברכה היא?

בבית המדרש שלנו בחודשים האחרונים אנו עסוקים בשאלות סביב הזקנה והיחס אליה ביהדות.

מעניין להביא את המדרש הבא מילקוט שמעוני (פרשת עקב רמז תתעא):

"מעשה באשה אחת שהזקינה הרבה ובאת לפני רבי יוסי בן חלפתא. אמרה לו: רבי, זקנתי יותר מדאי ומעכשיו חיים של ניוול הם, שאיני טועמת לא מאכל ולא משקה ואני מבקשת להיפטר מן העולם. אמר לה: מה מצווה את לְמוּדָה לעשות בכל יום? במה הארכת ימים? אמרה לו: למודה אני אפילו יש לי דבר חביב, אני מנחת אותו ומשכמת לבית הכנסת בכל יום.אמר לה: מנעי עצמך מבית הכנסת שלשה ימים זה אחר זה. הלכה ועשתה כן וביום השלישי חלתה ומתה".

מי יתן ונזכה הן לחיים ארוכים הן לחיים ללא ניוול, חיים מלאים ברכה!

שבת שלום!