דבר תורה לפרשת בלק – אָרה – קללות או תאנים?

פורסם על ידי: michal

תוייג ב לא תוייג 

michal

וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל־בִּלְעָם בֶּן־בְּעֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל־הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי־עַמּוֹ לִקְרֹא־לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת־עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי: וְעַתָּה לְכָה־נָּא אָרָה־לִּי אֶת־הָעָם הַזֶּה כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי אוּלַי אוּכַל נַכֶּה־בּוֹ וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן־ הָאָרֶץ כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר־תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר. (במדבר כ"ב ה'-ו'(

המלך בלק פונה לבלעם לעשות משהו עם העם הזה, שרק עכשיו יצא ממצריים, ושעומד לכסות את עין הארץ. מה הוא מבקש לעשות? אם נבדוק את הסייפא של הפסוק, יובן שהשורש א.ר.ה הוא ההיפך מלברך. כלומר לקלל. בדומה למילה השכיחה יותר ארור – מקולל. אבל הפרשנים לקחו גם כיוון אחר – לארות, באותו שורש, הכוונה (לפחות בימי המשנה) היא לאסוף את התאנים (במקביל לבצור ענבים, מוסקים זיתים...תאנים אוֹרים).

אנו מכירים את הפועל הזה, למשל בבראשית רבה, מ"ו, י"ז:

"ר' יודן אמר: התאנה הזו, בתחילה אוֹרִים אותה אחת אחת, ואחר כך שתים שתים, ואחר כך שלוש שלוש, עד שאורים בסלים ובמגרפות".

ומה הכוונה בדברי בלק לבלעם? אומר המדרש במדבר רבה לפרשתינו:

במדבר רבה, פרשת בלק, כ ', סימן ז'

"ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה" – מהו "ארה לי"? אמר: אולי אוכל אני לשלוט בהם קמעה קמעה, כאדם שהוא אורה את התאנים."

בלעם באמצעות הדיבור, בלשונו,  יוכל ללקט מעט מעט מן העם. הנוסח במדרש אגדה מסביר טוב יותר באמצעות פירוש אחר למילה "נכה":

במדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת בלק פרק כב סימן ו:

"ארה לי את העם: כאדם האורה את התאנים מעט מעט: אולי אוכל נכה בו: כאדם המנכה מן המידה מעט". 

לא נכה במשמעות להכות אלא 'נכה' במשמעות לנכות. דברי בלעם ינכו מעט מעט מן העם.

ומה הפרשנות השנייה באה ללמדנו? שבלק לא מחפש "להכות בעם ישראל...זבנג וגמרנו", אלא הדיבור המחליש, הלוחמה הפסיכולוגית, לוקח לה זמן לחלחל, לוקח לה זמן לבקע אמונה, אך כשהיא עובדת - הנזק הוא עמוק ובלתי הפיך.

באם מכה ישירה פיסית, יכולה דווקא לאחד את שורות האויב, ליצור רוח לחימה, לאפשר היתעלות מעל לכח הריאלי, הרי שדברי בלע(ם)  מכוונים לכרסם אט אט, ליצור דכאון וייאוש. ואת זה קשה מאוד להביס.

בשבת הקיצית והשרבית הבאה עלינו לטובה, באם יצא לכם לאוֹר תאנה או שתיים מן העץ בסטף או בנחל חלילים – הזכרו בבלעם ובדבריו, שיצאו לדידנו טובים דווקא...

שתהיה לנו שבת שלום!

הרב אלונה ניר קרן