פרשת בהעלתך שנת הת 'עש"ה לך שתי חצוצרות...' – 'לא בחיל ולא בכוח...' - ללין - היית לנו לעיניים!

פורסם על ידי: fox1shlomo

תוייג ב לא תוייג 

fox1shlomo

ללין – היית לנו לעיניים!

פרשת בהעלתך שנת הת 'עש"ה לך שתי חצוצרות...' – 'לא בחיל ולא בכוח...'

'עלה נעלה', הפרשה פותחת בהעלאת אור הנרות ובהמשך 'נעלה הענן... ויסעו בני ישראל למסעיהם' (במדבר י', יא') - המסע "אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם...."

תיאור המסע במדבר אמור היה להסתיים מהר, ברם כפי שאנו יודעים במקום אחד עשר יום יארך מסע זה ארבעים שנה. האם אורך המסע תלוי אך ורק בחטא המרגלים או שמדובר בחניכה לקראת עצמאות!

לפרשה זו נבחרה ההפטרה מדברי הנביא -  "וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר זֶה דְּבַר יְהֹוָה אֶל זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת:"  מתוך ההפטרה - זכריה ד', ו' 

נראה שניתן להבין כך את המסר לדורות, הנביא מבטא רצון לשינוי, בעבר, בכיבוש הארץ בימי יהושע, לקחתם בחיל ובכוח ואילו שיבת ציון המובטחת תהיה ברוח!

כך גם בימינו אנו, מובלט פסוק זה על מנורת הכנסת!

 רש"י מפרש – ההבטחה/הברכה, בניין 'הבית', יהיה ללא כוח כי אם ברוח, ללא עזרת אדם! וז"ל: ""זה דבר ה' אל זרובבל" - זה סימן לך להבטיח את זרובבל כשם שהזיתים והשמן הזה נגמר מאליו לכל דבריו כך לא בחיל ולא בכח שבכם, תעשו את בנין ביתי:

"כי אם ברוחי" - אני אתן רוחי על דריוש ויניח/יצווה לכם לבנות ולעשות כל צרכי יציאת הבנין משלו ולעזור אתכם בחטין ויין ושמן ועצים כמו שמפורש בעזרא ולא תצטרכו לעזרת אדם:"

האם פרשנות זו רוצה הנחייה והובלה אלוהית ללא עזרת האדם, ואולי ניתן לפרש, ללא עזרה חיצונית אלא בהבנה שעליך, עלינו, על עם ישראל להוביל!

נראה כיצד פרשנות זו הולמת את המסר העולה מן הפרשה!

הפרשה פותחת בצו – "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת:" במדבר ח', ב'

הרמב"ן מביא את פירושו של רש"י המבהיר את סמיכות הפרשיות בין סוף פרשת נשא בסיפור מתנות הנשיאים לבין צו המנורה – "למה נסמכה פרשת מנורה לחנכת הנשיאים, לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות בקר וערב, לשון רש"י ממדרש אגדה". פירוש זה מתאר קינאה אנושית בין אהרון לנשיאים, מאבק על 'מעמד פוליטי', לעומתו ימשיך הרמב"ן ויאמר – "ולא נתברר לי למה ניחמו בהדלקת הנרות, ולא נחמו בקטורת בקר וערב ששבחו בו הכתוב (דברים לג י) "ישימו קטורה באפך", ובכל הקרבנות... ועוד מה טעם לחלישות הדעת הזו, והלא קרבנו גדול משל נשיאים, שהקריב בימים ההם קרבנות הרבה כל ימי המילואים. ואם תאמר שהיו חובה ונצטוה בהם, וחלשה דעתו על שלא הקריב נדבה כמוהם לחנוכת המזבח, גם הדלקת הנרות שנחמו בה חובה ונצטוה עליה. אבל ענין ההגדה הזו לדרוש רמז מן הפרשה על חנכה של נרות שהיתה בבית שני על ידי אהרן ובניו, רצוני לומר חשמונאי כהן גדול ובניו:

ובלשון הזה מצאתיה במגלת סתרים לרבינו נסים שהזכיר האגדה הזו ואמר, ... יש חנכה אחרת שיש בה הדלקת הנרות ואני עושה בה לישראל על ידי בניך נסים ותשועה וחנכה שקרויה על שמם, והיא חנכת בני חשמונאי, ולפיכך הסמיך פרשה זו לפרשת חנכת המזבח עכ"ל..."

לדעת הרמב"ן לא יתכן שמדובר בקנאה הנובעת מכבוד או מפעולה של רצון לנדבה לעומת מי שמצווה ועושה, אלא מוצא הרמב"ן בצו חוזר זה רמז להדלקת נרות עתידית, רמז לבית חשמונאי!

האם נוכל לומר שמחד מדובר על תקווה אותה זורע הפרשן בימי הביניים לבני דורו, באומרו: אל דאגה, אנו בגולה אך כפי שבני ישראל במדבר קיבלו רמז בדבר גאולה עתידית, כך גם לנו!

מאידך, נראה לטעון, שבנוסף לרובד זה, רמז לניצחון של בני חשמונאי, נלווה 'תמרור אזהרה', זכרו! - ההצלחה החשמונאית הייתה זמנית, תחילתה הייתה באמונה וברוח וסופה 'כוח והתבוללות'! היזהרו מניצחון מעין זה!

כך הרי אומר הרמב"ן במפורש בבראשית מט', י' "וזה היה עונש החשמונאים שמלכו בבית שני, כי היו חסידי עליון, ואלמלא הם נשתכחו התורה והמצות מישראל, ואף על פי כן נענשו עונש גדול, כי ארבעת בני חשמונאי הזקן החסידים המולכים זה אחר זה עם כל גבורתם והצלחתם נפלו ביד אויביהם בחרב..." 

חיזוק לפרשנות זו נוכל למצוא בצו – "עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת... במדבר י', ב'

שואל מדרש תנאים (ספרי במדבר עב') "...למה נאמרה פרשה זו, לפי שהוא אומר "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו" (במדבר ט כג) שומע אני, הואיל ונוסעים על פי הדיבר וחונים על פי הדיבר, לא יהיו צריכים חצוצרות.

ת"ל "עשה לך שתי חצוצרות כסף", מגיד הכתוב שאף על פי שנוסעים על פי ה' וחונים על פי ה' צריכים היו חצוצרות. "

המסע במדבר יהיה על פי הענן העולה, כלומר ללא כל תלות במעשה האדם, אם כן מדוע יש צורך בהשמעת קולות החצוצרה?

אלא מבהיר המדרש עליכם להיות מעורבים המסע, עליכם לברר עד כמה יש לכם חלק במסע!

לימים תפקיד החצוצרה יהווה ליווי לקול השופר, ובפרשנות יאמר ש'קול השופר' מבטא את הקול האלוהי ממעמד הר סיני, ואילו קול החצוצרה תהווה את קולו של האדם!

כלשון המשנה – "שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל יָעֵל, פָּשׁוּט, וּפִיו מְצֻפֶּה זָהָב, וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת מִן הַצְּדָדִין. שׁוֹפָר מַאֲרִיךְ וַחֲצוֹצְרוֹת מְקַצְּרוֹת, שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בַּשּׁוֹפָר:

בַּתַּעֲנִיּוֹת, בְּשֶׁל זְכָרִים כְּפוּפִין, וּפִיהֶן מְצֻפֶּה כֶסֶף, וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת בָּאֶמְצַע. שׁוֹפָר מְקַצֵּר וַחֲצוֹצְרוֹת מַאֲרִיכוֹת, שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בַּחֲצוֹצְרוֹת:" משנה ראש השנה פ"ג, ג' – ד'

נחזור ונברר, באם המסע הוא על פי ה' – מה משמיעים החצוצרות?!

נזכור לכשנגיע למלחמה במדיין את השימוש החצוצרות - "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ:... וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא אֹתָם וְאֶת פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן לַצָּבָא וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ:" במדבר לא', ב', ו'

וכך גם בפילוג בין מלכות יהודה לישראל במלחמת אביה מלך יהודה בירבעם מלך ישראל – "וְהִנֵּה עִמָּנוּ בָרֹאשׁ הָאֱלֹהִים וְכֹהֲנָיו וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה לְהָרִיעַ עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַל תִּלָּחֲמוּ עִם יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם כִּי לֹא תַצְלִיחוּ: דבה"י ב', יב'

מה משמיעה תרועת החצוצרה?

אמונה בצדקת הדרך, המבטאת שיתוף בין האדם לרעיון, 'מלחמה ללא חיל, מלחמה ללא כוח, מלחמת הרוח'!

הרבי החסידי 'אוהב ישראל' רבי אברהם יהושע השל מאפטא יביא את פירושו של המגיד ממזריטש –  "עשה לך שתי חצוצרות כסף..." ...עשה לך שתי חצוצרו"ת – נוטריקון: שתי חצי צורות..."

שני החצאים יהיו 'זכר ונקבה', 'הנותן והמקבל', 'המשפיע והמושפע'!

יבהיר הרבי "יש לומר, שהמשפיע בעצמו נקרא 'מקבל' לגודל התענוג שמקבל מזה שמשפיע, על דרך האמרה שאחז"ל (פסחים קיב.) 'יותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק'..."

עשה לך, עליך להבין שישנה הנעה מלמעלה, עליך לנהוג כמקבל ובה בעת עליך להיות נותן! החצוצרה מבטאת את השילוב, את החוויה של אדם המונע על ידי הרוח ופועל בכוח, תוך כדי תזכורת אזהרה מפני 'כוחי ועוצם ידי...'

מעניין למצוא את השימוש בחצוצרה כהכרזה 'לקראת שבת', השבת אינה תלויה באדם, היא נכנסת מעצמה ברם קול החצוצרה יעיר ויאיר את המעשה האנושי!

התלמוד הבבלי (שבת לה' ע"ב) יתאר את ההכנות לשבת והתוספתא תסביר שהתקיעה היא בחצוצרה!

"תנו רבנן שש תקיעות תוקעין ערב שבת ראשונה להבטיל את העם ממלאכה שבשדות שניה להבטיל עיר וחנויות שלישית להדליק את הנר דברי רבי נתן

רבי יהודה הנשיא אומר שלישית לחלוץ תפילין ושוהה כדי צליית דג קטן או כדי להדביק פת בתנור ותוקע ומריע ותוקע ושובת ..."

יוסף בן מתתיהו, בתארו את המגדלים בתחום המקדש שבהם התבצרו הקנאים בעת המרד הגדול, מזכיר את מקום התקיעה. "ו[המגדל] הרביעי נבנה על ראש לשכות בית המקדש, במקום אשר שם נהג אחד הכוהנים לעמוד בכל ערב שבת ולתקוע בחצוצרה לאות כי בא הלילה (ליל שבת), וככה עשה גם ליום המחר בערב, כי האות הראשון לימד את העם לשבות מכל עבודה, והאות השני – לשוב אל המלאכה.‏"

תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ד, י, יב (בתרגום י. נ. שמחוני)

נמצאה בחפירות הכותל הדרומי אבן ובה חקוקה הכתובת - לבית התקיעה להכריז או להבדיל..

לו נשמע את הקול הקורא – זועק: 

 

לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת:" !!!