פרשת "יתרו" תשע"ג - ירון שביט

פורסם על ידי:

תוייג ב פרשת השבוע , דרשה

                                                            דרשה לפרשת יתרו

ערב טוב,

פרשת השבוע שלנו, פרשת "יתרו".

אחרי הנקמה והניצחון על העמלק שהושג בעזרת הסיוע האלוהי (כל עוד משה הצליח להחזיק את ידיו באוויר), אנחנו מגיעים לפרשה שלנו. הפרשה שלנו היא אולי הפרשה הכי חשובה בחמישה חומשי תורה, מדוע? כי זו הפרשה שבה יש ענן על ההר, וקולות וברקים קולות שופרות מתגברים ועשן כבשן, "משה ידבר ואלוהים יעננו בקול" ובמעמד דרמתי מקריאים לנו בקול את עשרת הדיברות,  ו"כל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר העשן "ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלוהים פן נמות".

בקיצור, "פחד אלוהים".. המעמד הכי דרמתי בתורה שבו מוענקת לנו היצירה הכי חשובה של עם ישראל לכל האנושות, עשרת הדיברות, ולפרשה הזו בחרו חז"ל לתת את השם "פרשת יתרו"?

יתרו הוא כזכור החותן של משה הוא כוהן מדייני השם של פרשת המפתח של התורה נקרא על שם כוהן מדייני? אדם שלפי חלק מרבני וחכמי היהדות של ימינו, אפילו לא ראוי לשהות במחיצתו, לא רק גוי, אלא כוהן מדיין? ויש לי חדשות בשבילכם, כחלק מהטקס של איחוד המשפחות הוא עושה סעודה גדולה ושוחט ומקריב עולה וזבחים ומשה וכל זקני ישראל אוכלים מהאוכל שהוא בישל להם, "בישול עכו"ם" רחמנא לצלן, והוא אפילו לא עבר גיור כהלכה לפני כן? שומו שמיים!!

 

אכן, דרך ארוכה עברנו כעם מאז, ולא כולה הייתה כל כך לטובה, ודאי לא בנכונות שלנו לקבל את האחר השונה...

אבל זו רק ההקדמה על מנת שנקבל פרספקטיבה.

החותן המנוסה מלמד את משה פרק בהלכות מנהיגות וממשל. כשהוא רואה שמשה יושב לבדו לשפוט את כל העם, הוא מסביר לו ש "ככה זה לא יילך". הוא מלמד אותו למנות מנהיגים ולעשות מה שאנחנו היום מכנים "שרשרת פיקוד", שרי עשרות ושרי מאות ושרי אלפים ובונה מערכת של שלטון.

בעת ההיא, המערכת נבנתה מלמעלה – למטה. הסמכות והכוח הם בידי אלוהים ומכוחו למשה והוא מאציל לשרים הזוטרים יותר.

התהליך האצלת הסמכות הזה - אנחנו שמחים שהשתנה. היום בתהליכים דמוקרטים, הכח מצוי בידי העם. העם מקיים בחירות, בוחר את נציגיו לכנסת, אלו ממליצים לנשיא על ראש הממשלה שיקים את הממשלה ויביא אותה לקבלת אמון הכנסת. ראש הממשלה בישראל הוא כידוע "ראשון בן שווים".

על זה אני מבקש להזכיר שפעם כשנשאל מנחם בגין בראיון לעיתון אנגלי כיצד אתה מסביר את זה שראש הממשלה בישראל הוא ראשון בן שווים? הוא ענה: זה פשוט, כל עוד הוא מכבד אותם כשווים, הם מכבדים אותו כראשון....

לפני שבוע וחצי קיימנו בישראל בחירות דמוקרטיות. כמה שבועות לפני הבחירות, קיבלתי מייל מחבר של הרב מיה שהיא הפכה אותו לידיד יקר של הקהילה, שהפך להיות חבר אישי גם של מיכל ושלי, הרב ג'והן רוסוב. הוא כתב לי: "מה יהיה"? שהוא מודאג מאוד מהבחירות ומהתוצאות הצפויות. אמרתי לו שבישראל יש אמרה ש: "ייאוש הוא לא אופציה". הוא התלהב מהאמרה ולמחרת כתב בבלוג שלו על האמרה ש"בישראל, ייאוש זו לא אופציה".

     יום אחרי הבחירות התקיימה ישיבה של הנהלת התנועה. יש חברים בקהילה שעוד זוכרים שהייתי יו"ר הקהילה לפני רונן, יש כאלה שכבר לא זוכרים או כלל לא ידעו, חלק מכם לא יודעים שאחרי שסיימתי את ההתנדבות כיו"ר הקהילה, לקחתי על עצמי, בשליחותכם, את תפקיד יו"ר הנהלת התנועה והשנה זו השנה השלישית שאני ממלא את התפקיד הזה. אני מספר לכם את זה כי לפני שנה, חברתנו הקרובה ג'ודי אדמון, שמעה לראשונה על כך שאני יו"ר התנועה רק בבר מצוה של הנכד שלה שהתקיימה בקהילת יוזמה במודעין....

בישיבות הנהלת התנועה, משתתפת הרב מיה שממלאת את תפקיד יו"ר מר"מ (מועצת הרבנים של התנועה). מכל מקום, לאחר הבחירות ובעקבות הדיון בהנהלה, שלחתי מייל למנהיגות של התנועה ובו שיתפתי את כולם במחשבותיי ואני מבקש לנצל את ההזדמנות הזו, את הפרשה שדנה במשה ומנהיגותו ויתרו והעצות שלו, לשתף אתכם במה שכתבתי:

ייאוש הוא לא אופציה. קריאה להתגייסות לשירות מילואים חברתי.

הבחירות שהתקיימו בשבוע שעבר, מוכיחות פעם נוספת שבחברה הישראלית יש המון אנרגיות, וחשוב מכך יש נכונות להתגייסות – לא רק כשמדובר במילואים או מלחמה חלילה!

מסתבר, שאכן כשהמצב נעשה גרוע, מייאש, מפחיד או חסר תקוה, יש די אנשים שמוכנים לעשות את ה"לא רציונלי", ה"בלתי יאומן" ולעזוב את הנישה הבטוחה, הנוחה והשקטה שלהם, מתוך מודעות לכך שאם לא יעשו כן – יאבדו אותה!

מאות אלפי ישראלים, הצטרפו למעגלים שהתרחבו וגדלו והתגייסו לקראת הבחירות, כל אחת ואחד במפלגה שבמסגרתה החליט לשים את יהבו, ויצאו לרחוב, לעשות מעשה!

זה כוחה של הדמוקרטיה הישראלית, זוהי דוגמא מפליאה לכוחות התיקון החברתיים שקיימים בנו וכמה נפלא לראות את זה!

כל מי שנכנס לפעילות ציבורית – עושה זאת למרות הידיעה שלא יוצאים "נקיים" ושאחרי הבחירות והאנרגיות שהן מעניקות - הולכים לעבודה יומיומית קשה, מתסכלת שוחקת, אבל בידיעה ברורה שאתה רק חלק משרשרת שתעשה ככל יכולתך ולכשתסיים תעביר לבאה או לבא אחריך, מציאות מעט יותר מתוקנת, ואז הבאות והבאים בתור ייקחו ממך את המושכות, יחליפו אותך בסחיבת האלונקה.

מגיע רגע שבו אתה חש ש"אם אין אני לי – מי לי? אם אני לעצמי – מה אני? ואם לא עכשיו – אימתי?

עם תום הבחירות לכנסת, עם כניסתנו לתקופת "הגועליצה", חשוב שניקח אתנו את זיכרון חוט האנרגיה: כי הבחירות לרשויות המקומיות בפתח!

האתגר של הכניסה לעשייה ציבורית, חייב להיות מלווה באווירה חברתית וציבורית של תמיכה והתגייסות. לא עוד אמירות של "אל תהיה/י פרייר/ית", אלא אמירות של "כל הכבוד" ו "יישר כח", לכו תתגייסו, תתנדבו, תשקיעו אנרגיות, מחשבה רגישות ועשייה, נהיה שם לתמוך בכם, לדחוף אתכם, לבקר אתכם לייעץ לכם, להתאכזב מכם ולהחליף אתכם במתגייסים חדשים, כשנחוש שתאבדו את האנרגיות והרגישות, כי זו דרכו של עולם.

הכי חשוב שנדע כולנו שיש בנו את כוחות ההתחדשות והתיקון, יש מאות אלפי אנשים טובים, מחויבים וראויים והם יכולים להצמיח מתוכם את המנהיגות הבאה, פשוט כי הייאוש הוא לא אופציה!

 שבת שלום,

ירון שביט