דרשה לשבת חתן כלה יוחאי ושרה "וירא" - ירון שביט

פורסם על ידי: ilans

תוייג ב שבת חתן כלה , דרשה

ilans

                                             דרשה לשבת חתן כלה יוחאי ושרה "וירא".

"וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחם היום" כך מתחילה הפרשה שלנו.

והיא פרשה על בית וקבלת אורחים, וזוגיות ורוחב לב, ובניית משפחה והבטחת הדור הבא.

וגם מלאכים וצחוק ונס וגם "אחרי בלותי הייתה לי עדנה ואדוני זקן".

אבל על כל אלה, אני לא הולך לדבר .

 

הפרשה שלנו עוסקת בראיה, ראיה בעין ויותר חשוב מכך ראיית הלב.. וראיה של בני אדם וגם ראיה של האלוהים.

אנחנו מתחילים ב "וירא" כשאלוהים רואה את אברהם, וממשיכים בראיה כששרה מנסה שקר לבן לומר שהיא לא צחקה אלא ""ותכחש שרה לאמור לא צחקתי כי יראה ויאמר לא, כי צחקת.." זאת אומרת זה רק נראה היה כאילו אני צוחקת...

וממשיכה הפרשה כשאברהם מלווה את המלאכים לכיוון סדום, ושם נגמר הצחוק. ואז נאמר לנו: " וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אנוכי עושה, ואברהם היה יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט ..." 

כאן כבר מעבירים לנו את המסר העיקרי של הערכים הבסיסיים שלנו כיהודים צאצאי אברהם. אלוהים קובע שהוא מחייה את אברהם כי כל הדורות של  בני ביתו אמונים על שמירת הערכים המרכזיים של "צדקה ומשפט", ודוק' לא האדיקות באמונה באל היא שעומדת במרכז, אלא הביטוי שלה – דהיינו לעשות צדקה ומשפט, ויותר מכל דבר אחר, ניתנת כאן אבן בוחן לכל אחד מהדורות הבאים לבחון עצמו האמנם הוא מצאצאיו של אברהם? אבן הבוחן היא, "האם אני עושה צדקה ומשפט", שכבר דיברנו לא פעם בעבר על כך שהם אינם 2 ביטויים לאותו דבר, אלא ערכים שונים שלעיתים מתנגשים וחלה החובה לאזן בינהם.

נחזור לראיה, ה' שוקל להסתיר מעיני אברהם את המראה של סדום ואת הענישה האלוהית, אבל אברהם לא מוותר לו:

המלאכים הולכים סדומה, ואברהם נשאר על מקומו לא זז ועומד לפני ה': "ואברהם עודנו עומד לפני ה' ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע?"... "חלילה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע.. חלילה לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט?"

כאן אני מבקש להפסיק, מחשש הטרחת הציבור לכם יוחאי ושרה אני מבקש לומר רק זאת:

המשיכו בדרך שלכם, הקפידו לראות, גם בעין וגם בלב, זכרו שהפרשה שלכם מלמדת אותנו על החובה לעמוד גם בפני הסמכות ההיררכית ביותר, לשים לפניה מראה ולומר נכוחה: לדעתנו זה לא צודק ולא מוסרי".

זכרו כי התורה שנכתבה על ידי אבות אבותינו, בחרה להנציח דווקא את המיתוס שהעובדה היא שאבי האומה לא היה האדם הצייתן ביותר, הערך העליון שהם בחרו להנציח עבורנו הדורות הבאים הוא "להיות ערכי אפילו בפני מה שנראה לנו כהוראה של הדרג הבכיר ביותר, שאין בכיר ממנו, יש לעמוד על הערכים שלנו, ולא להסכים להיות חלק ממהלך שנראה לנו לא מוסרי. אפילו אם התוצאה של המעשה היא נכונה, דהיינו הולכים להשמיד עיר שאין לה תקומה, עיר של רשעים,  (ומי שטרם קרא מה ליוכי ברנדס היה לומר על לוט ה"צדיק", אני ממליץ בחום), הפרשה מלמדת אותנו שאפילו אם התוצאה נכונה – הדרך צריכה להיות צודקת. ואולי לא פחות חשוב מכך – הצדק צריך להיראות, לא רק להיעשות.

יוחאי ושרה יקירנו, המשיכו בדרך שלכם המשיכו את המורשת של "צדקה ומשפט", "הישר והטוב" והציווי שצריך לראות, גם בעין גם בלב, וגם באמירה ברורה בפה.

שבת שלום והמון מזל טוב