פרשת "בראשית" תשע"ג - הרב מיה ליבוביץ

פורסם על ידי: ilans

תוייג ב פרשת השבוע , דרשה

ilans

על עקרונות הבריאה

ושוב מתחילים מבראשית. גם מזג האויר מבשר התחלה מחודשת: בוא הסתיו ורוחות וקרירות ונעם של התחדשות באויר וגם בחיינו הפוליטיים שוב הולכים לבחירות.

למרבה הצער כל מה שהמדיה מביאה בפנינו מתמקד בדמויות הפוליטיות – מי ילך עם איזו מפלגה, מהי הכוורת שלX  ומי יהיה הבטחוניסט שיצטרף ל-Y. והעתונות מלאה ספורים על אישים אלו ואחרים.

בצדק טוענים הצעירים שהפגינו בשנה שעברה – איה המצע הכלכלי? ואיה ההתיחסות לנושאי חנוך, דיור בר השגה, חלוקה שוויונית של הנטל? איה התכן? ואיה האיך?

ספר בראשית כשמו מתאר את הראשיות כולן. אלהים לא ברא מפלגה אלא עולם אבל המלאכה שהשקיע נעשתה באפן מתודולוגי וגם לפוליטיקאים וגם לנו יש מה ללמוד מעקרונות הבריאה. על כן הערב אנסה לנתח את סיפור הבריאה מבחינת עקרונותיה ואם זה לא יתן לנו כלים לשנות את הפוליטיקה אז לפחות נוכל לבחון את כל המפלגות, מצעיהן ונבחריהן באפן יותר יסודי ושיטתי.

בבריאת העולם יש סדר. תחילה מיוצרת המסגרת "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ" לאחר מכן מוכנסים בתוכה היצורים החיים והצמחיה למיניה והאדם. המסגרת: המים והאדמה הם מקורות החיים של היצורים הנבראים חי וצומח למינהו.

בבריאת כל אחד מהנבראים ישנו תהליך קבוע שבו שלושה שלבים מאמר "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים" בריאה " וַיְהִי X" ובדיקה " וַיַּרְא כִּי-טוֹב".

הבריאה מעמידה דגם שבו 7 ימים שששה מהם ימי מעשה ובשביעי – שביתה מנוחה והתקדשות. העולם אינו שלם עד שהשביעי מכליל (וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ...) את התבנית, מביאה לכלל שלמות. התבנית הזו מאותתת על שני כווני קיום עשיה/יצירה/בריאה/מלאכה מחד ושביתה/מנוחה/והתקדשות מאידך. העולם לא יכול להתקים רק מעשיה או רק משביתה – עלינו למצוא את האיזון כשם שהאל מצאו בבריאה הראשונה.

בבריאה יש היררכיה. הצמחיה נבראת לשם עצמה אך גם כמאכל לכל חי והאדם היצור התבוני שנברא בצלם אלהים מיועד לשמירה ולעיבוד הקיים כולו ומשום כך נבדלת בריאת האדם מכל שאר הברואים.

לכל הנבראים פוטנצית המשכיות עצמית. העצים זרעם בם וכן הדשאים (דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע) וכן העופות החיות הדגה והאדם.

אפשר לומר שאלהים ברא בריאה חד פעמית ונתן בה כוחות להמשיך ולהתפתח בעצמה.

הבריאה רב גונית ויש בה מכל המינים והסוגים. ריבוי  וגוון אלה ישארו אפילו לאחר המבול כי נח יכניס לפחות זוג מכל חי אל התבה.

לכל נברא יש איכויות נבדלות מנבראים אחרים. עקרון ההבדלה הוא עקרון בסיסי וחשוב לא רק בין מים למים ובין אור לחושך אלא גם בין מאור קטן למאור גדול, בין אדם לחוה. העולם כולו נבדל מן האל שבראו. היכולת להבדיל משמעה להכיר ביחודיות של פרט אך גם בשונותו במובן זה בולטת כמובן השונות של היצור התבוני שנברא בצלם והוא היצור היחיד הזוכה לברכה שכרוכה  בה נטילת אחריות על הקיום. הוא, האדם, היצור היחיד שחז"ל קראוהו שותף במעשה הבריאה.

ספור גן עדן שהוא ורסיה נוספת של הבריאה מכניסה את הממד המוסרי לבריאה את הבחירה בין טוב לרע את פוטנציה החטא וממילא נכנסת פה גם פוטנצית החיים והמוות. ספור גן עדן מדבר בשפה של גבולות של עיקר וטפל ושל אסור ומותר.

לאחר ספור גן עדן יכנס המתח בין הטבעי (ערום) לבין המתורבת (הלבוש, עלה תאנה) הקשור במיניות האנושית. אל המתחים הללו מצטרף המתח שבין הגשמי (האדמה – החמר ממנו קורצנו) לבין הנפש החיה – הנשמה – הצלם האלהי.

בבריאה מתקימים כל המתחים הללו בשלום כי זהו מעשה האמנות הנפלא מכלם. כשאלהים מתבונן בבריאה "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד" (א, לא) וכוון שכך אלהים מברך את היום השביעי ומקדשו.

כשנשאלת השאלה למה ברא אלהים את העולם יענו הפילוסופים הדתיים כדי שהאדם יכיר את בוראו (ישעיהו ליבוביץ) ואני אומר :אלהים ברא את הטוב, את הדגם של חיים שיש בהם הכל: מאורות וחושך וטוב ורע ואנשים וחיות וצמחים ורמשים ויצורי ענק ויצורים קטנים ואיסורים והתרים וזכר ונקבה וטבע ותרבות – עולם שלם מלא מגוון ומרתק אך גם מכיל סתירות וחסרונות. ואנו זכינו במתנה ויכולים להוליכו למיליוני כוונים. אנחנו יכולים לתקן עולם במלכות שדי. אנחנו עלולים לקלקל.

 כוון שזו שבת בראשית אני נושאת תפילה שנוליך את עולמנו הקטן בארצנו שלנו לטוב וצדק ואהבה בנוסח דברי הנביא מיכה: " הִגִּיד לְךָ אָדָם, מַה-טּוֹב; וּמָה-יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם-אֱלֹהֶיךָ. " (מיכה ו,8)

>---<