דבר תורה לפרשת קדושים תשע"ט

Posted by: michal

Tagged in: Untagged 

michal

קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ / אסתר שקלים

עוֹלִים לָרֶגֶל לָאַדְמוֹ"ר זַצַ"ל
בַּכִּכַּר הַמֶּרְכָּזִית בְּתֵל אָבִיב, לְיַד הָעִירִיָּה
וְשָׁרִים בְּלַחַשׁ פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה
שֶׁל הַמְּשׁוֹרְרִים הַדְּגוּלִים מִקַּדְמַת דְנָא
וַחֲסִידִּים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה
מַדְלִיקִים נֵרוֹת קְטַנִּים
וְכָל אֹהֲבָיו וְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו
נִשְׁבָּעִים לָלֶכֶת לְאוֹרוֹ
וְלִדְבֹּק בְּמִדוֹתָיו
גִבּוֹר חַיִל נֶאֱמָן לְעַמּוֹ
אֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם
וּמְקָרֵב אֵת הַבְּרִיוֹת לְזֹאת הַתּוֹרָה
וּמִתְחַבְּקִים וּמְבַכִּים
הֱיֵה שָׁלוֹם, צַדִּיק

עוֹלִים לְקִבְרוֹ שֶׁל הַחוֹזֶה
זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ
עַל הָהָר בְּעִיר הַבִּירָה
וּמְקַיְמִים אֵת הַהִלּוּלָה
מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִּצְוָה
וּמְבָרְכִים וּמְשַׁבְּחִים וּמְפָאֲרִים וּמַעֲרִיצִים
אֵת אֵלּוּ הַנִּבְחָרִים לְתִפְאֶרֶת הַמְּדִינָה
וּמַדְלִיקִים תְּרֵיסַר מַשּׁוּאוֹת אֵשׁ
כְּמִנְיָן הַשְּׁבָטִים
וְקוֹרְעִים שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם
בְּזִיקוּקִין דִּינוּר וּדְגָלִים מִתְנוֹפְפִים
וְאָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים
בְּתַרְגִּילֵי סֵדֶר וְלַהֲקוֹת מְחוֹלְלִים
הַנּוֹפְלִים אַפַּיִם וּפוֹרְשִׁים כַּפַּיִם לַמְּרוֹמִים
וּשְׁלִיחַ הַצִּבּוּר
מַגִּיעַ לִתְפִלַּת הָעֲמִידָה
וּקְהַל הַמַּאֲמִינִים שָׁר אֵת הַהִמְנוֹן
בְּשָׂפָה בְּרוּרָה וּבִנְעִימָה קְדוֹשָׁה

 

וְנִשְׂבַּע אֱמוּנִים
עַד הַהִלּוּלָה הַבָּאָה

עוֹלִים
וְקוֹרְאִים זֶה אֶל זֶה וְאוֹמְרִים
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ

 

פרשת השבוע, פרשת קדושים נפתחת בהכרזה: "דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם--קְדֹשִׁים תִּהְיוּ."

מה עושה אדם או מקום או זמן לקדוש? כמובן שעצם השורש קדוש נעוץ בהבדלה, בקביעה כי הזמן הזה או המקום הזה או האדם הזה מיוחדים ונבדלים מאחרים.

נבדלים במה?      האם ההכרזה כי כולנו קדושים מותנית בדבר? הקריאה בפרשה שלנו, המונה שורה ארוכה של מצוות, מציעה שכן.

כותבת ד"ר רוני מועלם אופניימר כי ניתן להבין מהי קדושה מתוך רשימת המצוות בפרשה שלנו: "המצוות הרבות והמגוונות המופיעות בפרק מדגימות את נוכחות הקדושה בכל תחומי החיים: בבית, בשדה, במקדש. הן שייכות למערכות יחסים רבות פנים: בין ה' לאדם, בין ילדים להורים, בין עשירים לעניים, בין זקנים לצעירים, בין שופטים לעומדים בדין, בין גרים לתושבים ותיקים ובין חנוונים לקונים. הן שייכות לזמנים משתנים — לשבתות וליום־יום. בנוסף, החובה להשגת הקדושה מוטלת על "כל עדת בני ישראל", וזאת בניגוד לשיטות פולחן אחרות, המשתפות בפרטי עבודת האל רק את כוהני הדת. כך יוצא שהקדושה על פי פרק י"ט אינה מוגבלת לאנשים, למקומות או לזמנים מסוימים. היא מתקבלת ממעורבות ועשייה בכל תחומי החיים, לפי חוקי התורה." (רוני מועלם אופנהיים, הארץ, 30.4.19).

היות משהו מוגדר כקדוש הוא בתחום שבין – במפגש ביננו ובין משהו אחר לנו. במה שנוצר בתווך. מתוך עצם היותו, הוא דינאמי ותלוי בדבר. בשבת הזו – שבין יום השואה ליום הזכרון ויום העצמאות, נחשוב מה הופך ימים אלו, מה הופך את הדגל, את ההמנון, את הר הרצל, את הצפירה לקדוש? האם הם לכשעצמם קדושים? לא – הם רק מסמלים את היחס שביננו, כיחידים אל החברה בה אנו חיים כתושבים וכתושבות, כאזרחים וכאזרחיות, כחיילים וכחיילות ובעיקר בעיקר - כבני ובנות אדם. בימים הלאומיים תפקידנו לשאול אם בכל הסמלים האלו שוכנת קדושה. ואם לא, מה עלינו לעשות ולתקן כדי שתשוב ותתקדש.

שתהיה לנו שבת קדושה וימים לאומיים משמעותיים וקדושים.


הרב אלונה ניר קרן